היסטוריה קטנה גדולה התרחשה בשבוע שעבר בשאמוני, צרפת, כאשר סטפני סקסטון הפכה לבונה הישראלית הראשונה שמוזמנת לבנות בתחרות סבב גביע העולם. סטפני (35) עלתה לארץ מקליפורניה לפני 8 שנים, נשואה לישראלי ובעלת אזרחות ישראלית. כיום גרה ביודפת. היא התחילה לבנות בקיר הקמפוס בכרמיאל לפני כחמש שנים וכיום היא הצ’יף, ובונה גם עבור קיר הבולדר בחיפה.
אז איך בעצם הכל התחיל?
“אני מטפסת הובלה כבר 13 שנים בכל העולם. בשנה שעברה טיפסתי ברמת 8b ועשיתי את ה-8b+ הראשון שלי. אמנם מעולם לא טפסתי בתחרויות בצורה מקצוענית אבל אני כבר כמה שנים מתעסקת בבנייה של תחרויות. התחלתי לבנות לפני חמש שנים יחד עם שגיא דמתי בקמפוס. היום אני גם בונה עבור נבחרת ישראל ועבור תחרויות ליגת העל. בניתי גם באליפות ישראל בבולדר השנה”.
אף ישראלי עדיין לא בנה עד היום בתחרות סבב גביע העולם. איך הגעת לזה?
“הגעתי דרך ה-Diversity program של ה-IFCS. הם חיפשו בונים חדשים ממדינות שאין בהן עדיין בונים בתחרויות בינלאומיות ורצו גם לשלב יותר נשים. נרשמתי לתכנית דרך ההתאחדות ולשמחתי הצלחתי להתקבל”.
תנאי הקבלה קשים?
“כן. מעט מאוד בונים מכל העולם מתקבלים לתכנית. שלחתי קורות חיים ומכתב המלצה מההתאחדות והתקבלתי. גם אור וקסלר התקבל לתכנית והוא יצא לבנות ב-IMST בגביע אירופה לנוער”.
ספרי על התחרות שבנית בה בשבוע שעבר.
“כחלק מהתכנית ה-IFSC שלחו אותי לבנות בגביע העולם בשאמוני שבצרפת. נסעתי כמתלמדת אבל בפועל עבדתי לגמרי כאחת מהצוות במשך כל השבוע. בניתי יחד עם בונים מצרפת, אוסטריה ויפן. בתקווה לעוד הרבה בניות בהמשך בתחרויות בינלאומיות”.
איך מתבצעות ההכנות לתחרות?
״היו לנו חמישה ימים לבנות שמונה מסלולים. ארבעה מסלולי מוקדמות לנשים ולגברים, וחצי גמר וגמר לנשים ולגברים. עבדנו ארבעת הבונים יחד, שניים בכל ליפט, כל זוג בונה מסלול. חושבים יחד על המסלול ושמים את כל הפיצ׳רים והאחיזות על הקיר. אחרי שמסיימים את המסלול צריך לבדוק ולתקן אותו, צריך לטפס אותו כדי לדעת מה הבעיות. אנחנו עובדים על זה מאוד קשה, לפחות 11 שעות ביום, עד הלילה. בלילה האחרון לפני התחרות בודקים הכל שוב״.
איך נראה יום בנייה במהלך התחרות?
״במהלך ימי התחרות מסיימים לעבוד ממש מאוחר. מיד שכמסתיים שלב המקודמות מפרקים את המסלולים ובונים לחצי הגמר. הפעם היינו צריכים להקשות לקראת חצי הגמר ועבדנו עד 2 לפנות בוקר. אחרי חצי הגמר מפרקים ובונים את הגמר שמתקיים באותו יום, אז יש זמן קצר לעבוד והעבודה מאוד אינטנסיבית. צריכים גם להבריש את המסלולים תוך כדי התחרות מול כל הקהל. בשאמוני יש הכי הרבה קהל מכל תחרויות גביע העולם וכל 20 מתחרים עושים את זה. זה מאוד מלחיץ לעשות את זה מול אלפי אנשים והרגשתי קצת איך שהמתחרים מרגישים. זו הייתה חווייה ממש מיוחדת. בסוף התחרות מפרקים הכל ושוב הולכים לישון מאוחר מאוד. זו העבודה שלנו״.
משפט לסיום?
“זו הייתה חווייה מאוד מעניינת ומפתחת. למדתי המון ואני רוצה להחזיר את זה לבנייה בארץ. זו הזדמנות מטורפת בשבילי ובשביל הענף בישראל. רותם יעקבס המליצה לי להגיש את המועמדות ואני ממש מודה לה על הרעיון. אני גם ממש מעריכה את התמיכה של ההתאחדות בהזדמנות הזאת״.
